בנם של קפאייה וסלימאן. נולד ב-23.10.89 בכסייפה. בן שלישי במשפחה. אח לשלושה-עשר אחים: עלי, גמעה, קאמלה, אברהים, סלמאן, אמיר, נאיף, בשיר, וורדה, יסמין, מוהנד, אמירה ופאטמה.

מוחמד למד בבית הספר "אלפורה" ליד ערד עד כיתה ט', והמשיך את לימודיו התיכוניים בבית ספר בכסייפה. אחרי שסיים את כיתה י' החליט לעבור לבית ספר "ערוואה" בנגב ללימוד מכונאות רכב. בתום תקופה של חצי שנה עזב את הלימודים והחל לעבוד. למוחמד היו ידיים טובות בכל הקשור למכונאות, הוא היה חרוץ, תמיד ידע לנצל לטובה את כישוריו ועבד בכל מקום שהציעו לו עד למועד גיוסו לצה"ל. מוחמד היה אמיץ בכל המובנים ותמיד פעל ללא פחד. הוא עזר לבני משפחתו, היה קשור אליהם ונעזר בהם; כיבד ואהב את הוריו ואת אחיו הגדולים. הוא היה אדם מקסים, שמח וטוב לב. למרות היותו הילד השלישי במשפחה, היה לו מעמד של האח הבכיר, וכל אחיו העריצו אותו והתייחסו אליו כמודל לחיקוי. מגדול עד קטן, ראו בו האחים דמות שאפשר לסמוך עליה ולהתייעץ איתה בכל עניין ובעיה. אף הוריו העריכו אותו כבחור בוגר לגילו, לכן החליטו לחתנו עוד לפני אחיו הגדולים. אביו סלימאן בנה לו בית, שאליו עבר מוחמד בגיל שמונה-עשרה, כשהתחתן עם פיידה אשתו. החתונה הייתה אירוע מרגש מאוד עבור המשפחה.

ב-9.12.2007, ארבעה חודשים לאחר חתונתו, התגייס מוחמד לגדוד הובלה 6930 כנהג תובלה. במהלך שירותו הצבאי נולד לו בנו נאסר. מוחמד כיבד ואהב את אשתו ובנו ודאג להם לתנאים מחייה טובים. במהלך שירותו הייתה אשתו הרה בשנית והוא קיבל זאת בשמחה רבה.

אחיו הגדול ממנו בשנה וחצי, שעודד וששכנע אותו להתגייס לצה"ל, התגייס גם הוא בעקבותיו לאותה יחידה ושניהם שירתו באותה המחלקה. מוחמד דאג לאחיו והיה לו מקור תמיכה עיקרי.

מוחמד שירת בבסיס משמר הנגב, שם היה אהוב על כל מפקדיו וחבריו לפלוגה. כרוח החיה היה במחלקתו, תמיד הקרין שמחת חיים.

רב"ט מוחמד אלחסוני נפל ב-3.5.2009 בעת מילוי תפקידו, בן עשרים היה בנפלו. פטירתו הפתאומית ביום ההתארגנות בבסיס היכתה בהלם את המשפחה ואת חבריו בפלוגה. מוחמד נטמן בבית העלמין בכסייפה. הוא השאיר אחריו הורים, שלושה-עשר אחים, אישה בהיריון וילד.

מוחמד מונצח באנדרטה לחללי חיל הלוגיסטיקה בתל חדיד.